לכל אחד קורה לפעמים שקשה לו עם אנשים אחרים.
קורה שפגישה עם מישהו מציפה אותנו ברגשות שליליים כמו כעס, רוגז, קנאה, עלבון, עצב, רגש נחיתות או משהו אחר.
לעתים קורה שפגישה עם מישהו שהעיר בנו את הרגש השלילי הזה יכולה להרוס לנו יום שלם, אפילו בלי שנבין למה.
אם זה קורה לכם הרבה, יכול להיות שיש בעיה ביחסי האנוש שלכם ובקשרים שאתם מנהלים עם אנשים אחרים.
גם אם זה קורה לכם עם הרבה אנשים, עד כדי כך שלא בא לכם לצאת מהבית ולפגוש אף אחד, וגם אם זה קורה לכם רק לעתים רחוקות ורק עם מישהו ספציפי, כדאי שתבדקו את עצמכם ותנסו לתקן על פי התרשים הבא, שעל פיו כדאי להיות בחלק הורוד, החלק העליון השמאלי:
לפי התרשים, איפה אתם מרגישים שאתם נמצאים כשאתם מתקשרים עם אנשים אחרים?
התרשים שלמעלה מבוסס על התיאוריה של תומס הריס, כותב הספר "אני בסדר, אתה בסדר" (הוצאת מודן).
קורה שפגישה עם מישהו מציפה אותנו ברגשות שליליים כמו כעס, רוגז, קנאה, עלבון, עצב, רגש נחיתות או משהו אחר.
לעתים קורה שפגישה עם מישהו שהעיר בנו את הרגש השלילי הזה יכולה להרוס לנו יום שלם, אפילו בלי שנבין למה.
אם זה קורה לכם הרבה, יכול להיות שיש בעיה ביחסי האנוש שלכם ובקשרים שאתם מנהלים עם אנשים אחרים.
גם אם זה קורה לכם עם הרבה אנשים, עד כדי כך שלא בא לכם לצאת מהבית ולפגוש אף אחד, וגם אם זה קורה לכם רק לעתים רחוקות ורק עם מישהו ספציפי, כדאי שתבדקו את עצמכם ותנסו לתקן על פי התרשים הבא, שעל פיו כדאי להיות בחלק הורוד, החלק העליון השמאלי:
לפי התרשים, איפה אתם מרגישים שאתם נמצאים כשאתם מתקשרים עם אנשים אחרים?
התרשים שלמעלה מבוסס על התיאוריה של תומס הריס, כותב הספר "אני בסדר, אתה בסדר" (הוצאת מודן).
בספרו הוא תיאר ארבע עמדות חיים אפשריות המתבססות של שני צירים: "אני בסדר- אני לא בסדר" ו "אתה בסדר - אתה לא בסדר".
בספרה של ג'ני רוג'רס, כישורי מאמנות (הוצאת ספרים "אח", 2010) היא שינתה את זה ל- "אני מעריכה אותי- אני לא מעריכה אותי" ו"אני מעריכה אותך- אני לא מעריכה אותך".
בספרה של ג'ני רוג'רס, כישורי מאמנות (הוצאת ספרים "אח", 2010) היא שינתה את זה ל- "אני מעריכה אותי- אני לא מעריכה אותי" ו"אני מעריכה אותך- אני לא מעריכה אותך".
הריס סבור שכולנו מתחילים את החיים ברבע התחתון השמאלי: אני לא מעריך אותי- אני מעריך אותך.
כילדים אנחנו רואים את ההורים שלנו כאנשים הכי חכמים, שיודעים תמיד מה הכי טוב ולעולם לא טועים. ההורים מבחינתם נותנים לנו ליטופים פיזיים או מילוליים, או מונעים אותם מאיתנו, כל הורה על פי דרכו ומסיבותיו שלו. בדרך זו אנו גדלים ומשתחררים מהתפיסה הזו ולומדים גם להעריך את עצמנו וגם להכיר בכך שההורים שלנו הם בני אדם שטועים לפעמים.
אנשים שלא השתחררו מהתפיסה הזאת, תמיד מאמינים שאחרים חכמים יותר, רבי תושייה וחשובים יותר. הם מעולם לא השתחררו מההרגשה שרוב מה שעשו אינו טוב מנקודת הראות של אחד ההורים או שניהם, או למדו שתמיד יתעלמו מהם, לא חשוב מה הם יעשו.
כדי להתגבר על ההרגשה הזו הם ינסו לצבור בחייהם כסף, מעמד, כוח וכל דבר חיצוני שיראה כמה הם שווים וטובים.
אני לא מעריך אותך - אני לא מעריך אותי
כשלא קיבלנו את הליטוף מההורים או שההורות היתה מזניחה או מתעללת, תהא הסיבה אשר תהא, אנחנו עלולים לרדת לעגמומיות האומללה של הרבע התחתון הימני- אני לא מעריך אותך- אני לא מעריך אותי.
העמדה הזאת לחיים נובעת מפסימיות עמוקה ופחד מעימות. אתם רואים את העולם בצבעים קודרים, אתם סבורים שאנשים אחרים תמיד לא בסדר, הם תמיד מקרים ללא תקנה, מסלולי חיינו קבועים מראש ואין לנו בחירה. אתם תמיד הקורבן של האירועים.
אני מעריך אותי- אני לא מעריך אותך
ברבע הימני העליון הילד למד שהוא יכול לשרוד על ידי כך שהוא מכה בחזרה. לעתים זה קורה כאשר הילד נמצא תחת חסותם של הורים אוטוריטטיביים ולכן מכיוון שהוא ראה קשיחות, הוא יודע כיצד להיות קשוח וזו הופכת להיות עמדתו בחיים: להציק ולאיים.
העמדה הזאת מגיעה מתוך אנרגיה שנוצרה על ידי פחד. ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. קשה לתת אמון כי האחרים אולי רוצים להכשיל אותך. עליך להוכיח כל הזמן כמה אתה טוב כי החיים הם מאבק על שליטה.
הרבע השמאלי העליון הוא בחירה מודעת. הוא תוצאה של חשיבה.
אני מעריך אותי- אני מעריך אותך
אתם רואים את עצמכם ואת האחר כשווים, ללא קשר למין, גיל, עמדה היררארכית, סטטוס חברתי או אינטליגנציה.
אתם מכבדים את פנימיותו של האחר ולא שופטים אותו. אתם יכולים לקבל משוב מאחרים בלי להתגונן, אתם הופכים את עצמכם לפגיעים אך עם זאת היכולת שלכם לקבל את עצמכם גדלה. אתם אוהבים את האחרים וגם את עצמכם.
עכשיו, עם התובנה הזו, נסו להביט באדם שהרגיז אותכם או גרם לכם להיות עצובים.
מה אתם יודעים עליו? אינכם יודעים מה הוא עבר בחיים, מה הסיבות להתנהגות שלו, מה הצדדים הטובים שבו ומה יש בו שאם הייתם יודעים, זה היה גורם לכם לחבב אותו. זיכרו את העובדה הזאת והשתדלו להעריך אותו.
כמו שאתם יודעים על עצמכם, לכל דבר שאתם עושים יש סיבה טובה ומוצדקת. לכן סביר להניח שגם לאדם שמולכם יש סיבה טובה ומוצדקת להיותו כפי שהוא.
כילדים אנחנו רואים את ההורים שלנו כאנשים הכי חכמים, שיודעים תמיד מה הכי טוב ולעולם לא טועים. ההורים מבחינתם נותנים לנו ליטופים פיזיים או מילוליים, או מונעים אותם מאיתנו, כל הורה על פי דרכו ומסיבותיו שלו. בדרך זו אנו גדלים ומשתחררים מהתפיסה הזו ולומדים גם להעריך את עצמנו וגם להכיר בכך שההורים שלנו הם בני אדם שטועים לפעמים.
אנשים שלא השתחררו מהתפיסה הזאת, תמיד מאמינים שאחרים חכמים יותר, רבי תושייה וחשובים יותר. הם מעולם לא השתחררו מההרגשה שרוב מה שעשו אינו טוב מנקודת הראות של אחד ההורים או שניהם, או למדו שתמיד יתעלמו מהם, לא חשוב מה הם יעשו.
כדי להתגבר על ההרגשה הזו הם ינסו לצבור בחייהם כסף, מעמד, כוח וכל דבר חיצוני שיראה כמה הם שווים וטובים.
אני לא מעריך אותך - אני לא מעריך אותי
כשלא קיבלנו את הליטוף מההורים או שההורות היתה מזניחה או מתעללת, תהא הסיבה אשר תהא, אנחנו עלולים לרדת לעגמומיות האומללה של הרבע התחתון הימני- אני לא מעריך אותך- אני לא מעריך אותי.
העמדה הזאת לחיים נובעת מפסימיות עמוקה ופחד מעימות. אתם רואים את העולם בצבעים קודרים, אתם סבורים שאנשים אחרים תמיד לא בסדר, הם תמיד מקרים ללא תקנה, מסלולי חיינו קבועים מראש ואין לנו בחירה. אתם תמיד הקורבן של האירועים.
אני מעריך אותי- אני לא מעריך אותך
ברבע הימני העליון הילד למד שהוא יכול לשרוד על ידי כך שהוא מכה בחזרה. לעתים זה קורה כאשר הילד נמצא תחת חסותם של הורים אוטוריטטיביים ולכן מכיוון שהוא ראה קשיחות, הוא יודע כיצד להיות קשוח וזו הופכת להיות עמדתו בחיים: להציק ולאיים.
העמדה הזאת מגיעה מתוך אנרגיה שנוצרה על ידי פחד. ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. קשה לתת אמון כי האחרים אולי רוצים להכשיל אותך. עליך להוכיח כל הזמן כמה אתה טוב כי החיים הם מאבק על שליטה.
הרבע השמאלי העליון הוא בחירה מודעת. הוא תוצאה של חשיבה.
אני מעריך אותי- אני מעריך אותך
אתם רואים את עצמכם ואת האחר כשווים, ללא קשר למין, גיל, עמדה היררארכית, סטטוס חברתי או אינטליגנציה.
אתם מכבדים את פנימיותו של האחר ולא שופטים אותו. אתם יכולים לקבל משוב מאחרים בלי להתגונן, אתם הופכים את עצמכם לפגיעים אך עם זאת היכולת שלכם לקבל את עצמכם גדלה. אתם אוהבים את האחרים וגם את עצמכם.
עכשיו, עם התובנה הזו, נסו להביט באדם שהרגיז אותכם או גרם לכם להיות עצובים.
מה אתם יודעים עליו? אינכם יודעים מה הוא עבר בחיים, מה הסיבות להתנהגות שלו, מה הצדדים הטובים שבו ומה יש בו שאם הייתם יודעים, זה היה גורם לכם לחבב אותו. זיכרו את העובדה הזאת והשתדלו להעריך אותו.
כמו שאתם יודעים על עצמכם, לכל דבר שאתם עושים יש סיבה טובה ומוצדקת. לכן סביר להניח שגם לאדם שמולכם יש סיבה טובה ומוצדקת להיותו כפי שהוא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה